L'histoire recommence
| |
Ha-historya hozeret
| |
ההיסטוריה חוזרת
|
|
|
| Messieurs, l'histoire revient. | |
Rabotay, ha-historya hozèrèt | |
רבותיי, ההיסטוריה חוזרת
רַבּוֹתַי, הַהִיסְטוֹרְיָה חוֹזֶרֶת |
| Rien n'est perdu ni oublié. | |
Shum davar lo ´avad, lo nishkah. | |
שום דבר לא אבד, לא נשכח.
שׁוּם דָּבָר לֹא אָבַד, לֹא נִשְׁכַּח. |
| On se souvient, sous une pluie de plomb, | |
`Od nizkor, tahat gèshèm `ofèrèt, | |
עוד נזכור, תחת גשם עופרת
עוֹד נִזְכֹּר, תַּחַת גֶּשֶׁם עוֹפֶרֶת |
| Comment en Syrie avançait le Palmakh. | |
´Éykh be-Surya tsa`ad ha Palmah. | |
איך בסוריה צעד הפלמ"ח.
אֵיךְ בְּסוּרְיָה צָעַד הַפַּלְמָ"ח. |
| |
| El-Alamein, toi non plus n'est pas oubliée, | |
´El-´Alameyn, ´af ´otakh lo nishkaha, | |
אל-עלמין, אף אותך לא נשכחה
אֶל-עַלְמֶיְן, אַף אוֹתָךְ לֹא נִשְׁכָּחָה, |
| Quand, vers les champs immenses du Sud, | |
`Ét ´èl ha-sdot ha-darom ha-rehavim, | |
עת אל שדות הדרום הרחבים
עֵת אֶל שְׂדוֹת הַדָּרוֹם הָרְחָבִים |
| Vers le Néguev, le bataillon fut envoyé | |
Èl ha-Nègèv plugonèt nishlaha | |
אל הנגב פלוגונת נשלחה
אֶל הַנֶּגֶב פְּלֻגֹּנֶת נִשְׁלָחָה |
| Avec des bâtons au lieu de fusils. | |
`Im maqlot ke-tahlif le-rovim. | |
עם מקלות כתחליף לרובים.
עִם מַקְּלוֹת כְּתַחְלִיף לְרוֹבִים. |
| |
| Et la grand'mère raconte à son petit-fils : | |
U-msapèrèt ha-savta la-nèkhèd: | |
ומספרת הסבתא לנכד:
וּמְסַפֶּרֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד: |
| Partout où il fallait agir d'urgence, | |
Kol maqom shè-li-f`ol bo nahuts, | |
כל מקום שלפעול בו נחוץ
כָּל מָקוֹם שֶׁלִּפְעֹל בּוֹ נָחוּץ, |
| On disait au membre du Palmakh d'aller, | |
Sham ´omrim la-Palmahnik la-lèkhèt, | |
שם אומרים לפלמ"חניק ללכת
שָׁם אוֹמְרִים לַפַּלְמַ"חְנִיק לָלֶכֶת, |
| Et il était un peu le bouche-trou du kibboutz. | |
Ve-hayav hém ki-fkak ba-qibuts | |
וחייו הם כפקק בקיבוץ.
וְחַיָּיו הֵם כִּפְקָק בַּקִּבּוּץ. |
| |
| Comme lui a été donné l'ordre et la feuille de route, | |
Ki yutan lo ha-tsav ve-gam tèkès | |
כי יותן לו הצו וגם טכס
כִּי יֻתַּן לוֹ הַצַּו וְגַם טֶכֶּס |
| Et qu'on a chanté au Palmakh la sérénade, | |
Ve-yushar la-Pamah sèrènad, | |
ויושר לפלמ"ח סרנד
וְיוּשַׁר לַפַּלְמָ"ח סֶרֶנָד |
| Nos camarades ashkénazes ont été envoyés | |
Nishlahim havéréynu ha-Yèkès | |
נשלחים חברינו היקה'ס
נִשְׁלָחִים חֲבֵרֵינוּ הַיֶּקֶה'ס |
| Pour combler les vides de la brigade. | |
Le-malé ha-mahsor ba-brigad. | |
למלא המחסור בבריגד
לְמַלֵּא הַמַּחְסוֹר בַּבְּרִיגָד |
| |
| Quand des fusillades au Caire ont été entendues | |
Yeriyot be-Qahir `ét nishma`u | |
יריות בקהיר עת נשמעו
יְרִיּוֹת בְּקָהִיר עֵת נִשְׁמָעוּ |
| Et qu'une catastrophe nous menaçait chez nous, | |
`Ét mi-bayit ´iyém ha-ason, | |
עת מבית איים האסון
עֵת מִבַּיִת אִיֵּם הָאָסוֹן, |
| Nos camarades furent rappelés en ville | |
´Èl ha-`ir havéréynu niqra´u | |
אל העיר חברינו נקראו
אֶל הָעִיר חֲבֵרֵינוּ נִקְרָאוּ |
| Et on appela cela "la saison". | |
Ve-qora la-hèm shém "ha-sézon". | |
וקורא להם שם - ה"סזון".
וְקֹרָא לָהֶם שֵׁם – הַ"סֵּזוֹן". |
| |
| Et la grand'mère conclut, à son petit-fils, | |
U-msayèmèt ha-savta la-nèkhèd | |
ומסיימת הסבתא לנכד
וּמְסַיֶּמֶת הַסָּבְתָא לַנֶּכֶד |
| Assise, penchée vers lui : | |
Ve-yoshèvèt kefufa le-mulo: | |
ויושבת כפופה למולו:
וְיוֹשֶׁבֶת כְּפוּפָה לְמוּלוֹ: |
| « Oui, le Maure peut enfin s'en aller, | |
"Kén, ha-kushi yakhol kvar la-lèkhèt | |
כן, הכושי יכול כבר ללכת,
כֵּן, הַכּוּשִׁי יָכוֹל כְּבָר לָלֶכֶת, |
| Car le Maure a fait son devoir. » | |
Ki ha-kushi `asa ´èt shèlo." | |
כי הכושי עשה את שלו.
כִּי הַכּוּשִׁי עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ. |
| |
